על פי הגרדיאן, האיש הפורטוגלי, שהגיע לאנגליה במאי 2001, הוא אינסטלטור, אין לו עבר פלילי ותמיד שילם את מיסיו.

דומניק טומאו, 48, הבעלים של החברה בה עבד מאז 2007, תיאר את ז'ואאו כ"עובד קשה, אמין ב -100%". "הוא כמו משפחה בשבילי", הוא הבטיח.

ז'ואאו אמר רגשית כי הוא "חושש" שמשרד הפנים הבריטי ישלח אותו "בחזרה לפורטוגל". "ההורים שלי מתו, אין לי אף אחד שם. בריטניה היא הבית שלי והבוס שלי הוא המשפחה שלי", הסביר.

ז'ואאו ניסה להכשיר את עצמו מספר פעמים אך ללא הצלחה

על פי הגרדיאן, הכל התחיל בשנת 2019, כאשר ז'ואאו ניסה להגיש בקשה ל- EUSS (תוכנית ההסדר של האיחוד האירופי), משטר ההגירה בתוקף לאזרחי האיחוד האירופי (האיחוד האירופי) מאז הברקזי

ט.

הוא ניסה להגיש מועמדות הן דרך אפליקציית משרד הפנים והן באמצעות הפורטל המקוון אך ללא הצלחה. כשהתקשר לקו הסיוע, האדם שענה לו לא הבין אותו "בגלל מכשול בדיבור והעובדה שאנגלית אינה שפתו הראשונה

".

לאחר מכן החליט ז'ואאו לפנות לארגון שיעזור לו להשלים את מועמדותו ולבסוף הצליח לעשות זאת בנובמבר אשתקד, אך זה כבר עבר המועד האחרון.

למרות זאת, לאחר שהצדיקה את עיכובו ואת קשיי הדיבור שלו, הממשלה דחתה את מועמדותו, בהתחשב בכך שלא היו "סיבות סבירות לעיכוב בהגשת" בקשתו וכעת היא מאיימת לגרשו.

במכתב שקיבל ממשרד הפנים הבריטי מתארות 11 נקודות המתארות את מה שעלול לקרות לו בעתיד הקרוב, כולל הצורך לשלם קנס ומעצר או גירוש מבריטניה.

עורך דינו של ז'ואאו, נאגה קנדיה, נזכר כי מרשו שילם את מיסיו במשך יותר משני עשורים וכי אין לו תיעוד, והזהיר מפני הסיכון שבריטניה תעמוד בפני שערורייה נוספת הדומה לתיק ווינדרוש, כאשר בשנת 2018 גורשו 83 אנשים שלא בצדק מהמדינה.

למרות דחיית מועמדותו של ז'ואאו וחוסר הזכות לפנייה משפטית, נאגה קנדיה, כמו גם כמה ארגונים לזכויות האזרח, מפעילים לחץ להפסיק את הגירוש.

עורך הדין אף הגיש תביעה בטענה כי דחיית מועמדותו של מרשו "מפרה את הסכם הנסיגה של האיחוד האירופי ומיישמת באופן שגוי" את הנחיותיו, ודורש מבריטניה לקבל את בקשתו של ז'ואאו, וכן להעניק זכות ערעור במקרים דומים.

מגיני זכויות האדם מבטיחים כי המקרה של ז'ואאו הוא הוכחה חיה לעוינות הגוברת של ממשלת בריטניה כלפי אזרחי האיחוד האירופי.