"העובדה היא שבמצב זה עלינו לדאוג לעתיד, ולציוד כזה לוקח זמן לבנות ומנקודת מבט זו אנו ממשיכים בפרויקט, שמגיע מאחור, ממפעל ההתפלה באלגרבה", אמרה מריה דה גראסה קרוואלו.

בתגובתה לצירים אמרה פקיד הממשלה כי ציוד מסוג זה צריך להיות "המוצא האחרון", תוך פירוט סדרי העדיפויות בעניין זה: חיסכון במים, פחות הפסדים, שימוש חוזר במים, ניצול טוב בתשתיות קיימות והגדלת הקיבולת הקיימת.

"ורק אם כל זה לא מספיק עלינו ללכת על סוג של מתקן התפלה, מכמה סיבות", הדגישה מריה דה גרסה קרוואלו, והצביעה על ההשפעות הסביבתיות הטמונות בציוד זה, כמו גם את העלות הגבוהה שלו, ש"מישהו צריך לשלם".

אפילו עם חיסכון במים של בין 10% ל -20% בחודשים האחרונים, אלגרבה נמצאת "כבר במשטר של מחסור קבוע במים", הדגיש שר הסביבה והוסיף כי בספרד יש כ -700 מהמכשירים הללו, אך "לא כולם עובדים טוב", בעוד מלטה פתרה את בעיית המחסור במים שלה עם פיתרון זה.

הקמת מתקן התפלה בעיריית אלבופיירה, ששווי הבסיס שלו הוא 90 מיליון יורו, היא אחד מאמצעי התגובה לבצורת המשפיעה על האזור הדרומי של פורטוגל, כאשר הציוד צפוי להיות בעל יכולת המרת מים ראשונית מהים בנפח שתייה של 16 מטרים מעוקבים.

על פי אגואס דו אלגרבה, החברה האחראית על אספקת המים באזור, האחראית על ניהול תשתיות כמו סכרים או מפעלי טיהור שפכים, העבודה אמורה להסתיים עד סוף שנת 2026.

מאמרים קשורים: אנשי איכות הסביבה שו

"מחסור במים באלגרבה הוא מציאות"