על פי הדו"ח World Weather Attribution (WWA) ו- Climate Central, עד כה הממוצע העולמי הוא 41 ימים נוספים של "חום מסוכן" שגרמו ל"סבל בלתי פוסק "עקב שינויי אקלים.

20 ימי החום המסוכן בפורטוגל הם מהנמוכים באירופה, יבשת שמציגה גם פחות סיכון.

בהקשר האירופי, מתחת לפורטוגל נמצאות רק איסלנד (13 ימים), מונקו (17) ואירלנד (18).

בקרב המדינות דוברות פורטוגזית, בפורטוגל היו הכי מעט ימים של חום מסוכן, על פי סיווג ה- WWA, ואילו גינאה המשוונית הגיעה לערך זה כמעט 30 אחוז מהימים (106).

מיד מתחת לרשימה נמצאת טימור-לסטה, עם 98 ימי חום מסוכן, עדיין מתחת לאינדונזיה השכנה (122 יום).

רשימת המדינות דוברות הפורטוגזית עם מירב ימי החום המסוכן עוקבת אחר סאו טומה ופרינסיפה (89 יום), אנגולה (73), קייפ ורדה (60), גינאה ביסאו (54), ברזיל (49) ומוזמביק (37).

במקאו היו 58 ימים עם חום מסוכן, מעל הונג קונג השכנה (57) והרבה מעל הממוצע בסין (24).

ברמה הבינלאומית, אלה הסובלים ביותר מימים נוספים של חום מסוכן הם האיים האוקיאנוס השקט והקאריביים, כאשר השיא שייך לנאורו, עם כמעט מחצית השנה בגבול הסיכון הזה (149 יום).

WWA מורכבת מחוקרים ממוסדות מדעיים ואוניברסיטאיים שונים ויש לה פרוטוקולים ושותפויות עם מומחים מקומיים המאפשרים הערכה מהירה של תופעות מזג אוויר קיצוניות ברחבי העולם, גם באמצעות מודלים אקלימיים וספרות מיוחדת.

שני הארגונים הגדירו את ימי "החום המסוכן" של יותר מ -200 מדינות וטריטוריות על ידי ניתוח הטמפרטורות הממוצעות באזורים אלה בין 1991 ל -2020 וזיהוי האחוזון החם ביותר של 10%, כאשר הערכים הקשורים בדרך כלל לסיכונים בריאותיים גדולים יותר.

בחישוב מספר הימים הממוצע חם מהרגיל בשטחים שונים, הגיע למסקנה כי בשנת 2024 היו 41 ימים נוספים של "חום מסוכן" בעולם מאשר בתרחיש ללא שינויי אקלים.

בין ההמלצות ניתן למנות דיווח בזמן אמת על מקרי מוות כתוצאה מחום קיצוני והגברת המימון הבינלאומי כדי לסייע למדינות מתפתחות להיות עמידות יותר.