"מעבר האנרגיה הוא דרך שכולם צריכים לנקוט בה יחד, מבלי להשאיר אף אחד מאחור, והאזורים שאושרו כעת הם תוצאה של זה, ומבטיחים דו קיום הרמוני ובר קיימא בעתיד", הגן נשיא APREN, פדרו אמרל חורז'ה, בתגובה בכתב ללוסה.

העמותה הייתה חלק מקבוצת העבודה שהשתתפה בתהליך זה והדגישה את מעורבות הקהילות המקומיות השונות, הצורך להגן על קהילות הדיג והדיג והגנת הסביבה, "על מנת למצוא מכנה משותף המשרת את כל השחקנים".

ה- PAER מגדיר את האזורים והנפחים של המרחב הימי הלאומי לחקר מסחרי של אנרגיית רוח ימית ואושר על ידי מועצת השרים ב -9 בינואר ופורסם בעיתון הרשמי ב -7 בפברואר.

אפרן רואה באישור התוכנית "צעד חשוב מאוד במילוי ההבטחה לאנרגיית רוח ימית, והיתרונות הכלכליים הפוטנציאליים המוכחים שהיא תביא בעתיד", הן בייצור חשמל "נקי" והן ביצירת שרשרת ערך עסקית.

שרשרת ערך זו, הוא הדגיש, תכלול בנייה אזרחית, עיבוד מתכת, תשתיות נמל, מפעילי נמל ומפעילי ספינות, בנוסף למקדמים השונים שכבר גילו עניין בחקר אזורים אלה, "למרות נטישה מוקדמת של כמה שחקנים גלובליים בענף זה".

לאחר אישור ה- PAER, מושקת המכירה הפומבית לחקר האזורים המוגדרים.

הפרויקט, שהחל בממשלה הסוציאליסטית הקודמת, חזה הקמת חוות רוח ימית בפורטוגל, עם 10 ג'יגה-וואט (GW) של כוח, והגדיר את ויאנה דו קסטלו, לייקסוס, פיגואיירה דה פוז, אריסאירה-קסקאיס וסינס כאזורים אפשריים לחקר אנרגיה מתחדשת.

כמה עמותות בתעשיית הדיג הביעו חששות מההשפעה על קהילות הדייגים ועל חיות הבר הימיות, וההערכה הסביבתית האסטרטגית של הפרויקט הניחה כי התקנת חוות רוח ימיות "עשויה להוביל לגריטת ספינות" ולהפחתת הדיג.

התוכנית שאושרה לאחרונה צופה שטח חקר כולל של 2,711.6 קמ"ר, נתון הכולל שטח של 5.6 קמ"ר באגוצ'דורה (Póvoa de Varzim), להתקנת פרויקטים של מחקר והדגמה לא מסחריים, המייצג צמצום של 470 קמ"ר ביחס להצעה שהוגשה לדיון ציבורי, עם צמצום השטח בויאנה דו קסטלו והדרת אזור אריסירה.