המחקר המשותף של שירות ניטור שינויי האקלים של תוכנית תצפית כדור הארץ קופרניקוס של האיחוד האירופי (C3S) והארגון המטאורולוגי העולמי (WMO) סבור כי שיא זה משקף את מאמצי אירופה להשיג את המטרה של מערכת אנרגיה דה-פחמן.

ביצוע מעבר אנרגיה, על ידי העברת מערכת האנרגיה למקורות מתחדשים (כגון שמש, רוח, גשם, גאות ואנרגיה גיאותרמית) במקום דלקים מאובנים (נפט, גז טבעי, פחם), מאפשר להפחית את פליטת גזי החממה, אחת המטרות העיקריות של העסקה הירוקה האירופית.

לגבי מה שנעשה כדי להתמודד עם אתגרי האקלים ולהילחם בשינויי אקלים, הדו"ח מצביע גם על כך שמספר מדינות האיחוד האירופי בהן אנרגיה מתחדשת מייצרת יותר חשמל מדלקים מאובנים כמעט הוכפל מאז 2019, וגדל מ -12 ל -20.

מחברי המחקר גם סבורים כי הוא מייצג "התפתחות מעודדת" של51% מהערים באירופה יהיו תוכניות מיוחדות להתאמת אקלים עד 2024, לעומת 26% בשנת 2018.

כדי להתנגד טוב יותר לגלי חום, החליטה פריז "לשתול עצים ולהחיות את הפארקים להגברת הקירור והמגוון הביולוגי", בהתאם למילאנו (איטליה), שהשקיעה באמצעי ייעור, הגדלת מקלטים לאקלים וקידם תשתיות ירוקות, גם כדי להילחם בזיהום אוויר.

"הטמעת מערכות התרעה מוקדמת, יוזמות חוסן שיטפונות בהובלת הקהילה ותשתיות עמידות בפני שיטפונות" היו האפשרויות שבאו בגלזגו (בריטניה) להתמודד עם שיטפונות גדולים, בעוד שבירת סלובקיה ברטיסלבה בחרה ליצור מאגרי מים כמו גם "גינות מי גשמים וגגות ירוקים".

בשנת 2024, השנה החמה ביותר שנרשמה, ההתחממות הגלובלית עלתה לראשונה על 1.5 מעלות צלזיוס מעל לרמות הקדם-תעשייתיות, מגבלה שנקבעה בהסכם פריז למאבק בשינויי אקלים.

על פי הדיווח, באירופה אירועי מזג אוויר קיצוניים גרמו להפסדים המוערכים ב -18.2 מיליארד יורו בשנת 2024. סערות, שיטפונות ושריפות יער גרמו לפחות 335 מקרי מוות והשפיעו על כ -455,000 איש

.