סכר חדש בטאגוס זוכה ל"התנגדות חזקה"

לדברי אובסור דור, הא גודה הסביבתית אפס הביעה את "התנגדותה החזקה" לבניית סכר חדש בטאגוס, באזור קונסטנציה (Santarãm), וקבעה כי היא "מקדמת מודל חקלאי בלתי בר קיימא ופוגעת בר-קיימא במים".

בהצהרה, Zero מתח ביקורת על המחקר בנושא "הערכת משאבי מים לחקלאות בעמק טאגוס ובמערב", שהתייעצות הציבורית שלו הסתיימה ביום שישי, לאחר שהצהיר כי הוא "דוחה את פרויקט 1.3 מיליארד יורו (ME) לכידת מים לחקלאות (")" וכי הסכר החדש המתוכנן בטאגוס, במסגרת הפרויקט הזה, "מקדם מודל חקלאי בלתי בר קיימא ופוגע בר-קיימא של מים".

"לאחר ניתוח מפורט" של המחקר בהתייעצות ציבורית, העמותה סברה כי "בניית סכר חדש בין וילה נובה דה ברקיניה לקונסטנסיה מייצגת טעות אסטרטגית חמורה", עם "השפעות בלתי מתקבלות על הדעת", בין היתר, סביבתיות וחברתיות.

"הפרויקט מקדם מודל חקלאי בלתי בר קיימא, המעדיף חקלאות אינטנסיבית עם צריכת מים גבוהה ומציג השפעות סביבתיות, חברתיות וכלכליות בלתי מקובלות", אמר זירו וציין כי "בנוסף, הוא אינו בוחן חלופות בר קיימא באמת לאזור."

הנושא הנדון הוא בניית סכר חדש על הטאגוס, באזור המכונה "קונסטנציה נורטה", כאשר הדיון הציבורי על הפרויקט זכה לביקורת שלילית מצד אנשי עסקים, אנשי איכות הסביבה וראשי ערים במועצות קונסטנציה וברקיניה, שהזהירו מפני הנזק שהוא יגרום במונחים כלכליים, תיירותיים וסביבתיים.

זירו גם הביעה את חששותיה והזהירה כי הפרויקט מייצג "השקעה של מיליון דולר" ו"הימור בסיכון גבוה על עתיד המים".

"הכדאיות הכלכלית של השקעה של 1.3 אלף ME, השווה לעלות של 30,305 יורו/דונם מעובד, מוטלת בספק רב", ציין זירו, לאחר שהצהיר כי הפרויקט "מבוסס על הנחות שבירות, ללא תוכנית מימון ברורה ועם סיכונים נלווים גבוהים".

בספק ב"זמינות המים העתידית", בפרויקט ש"מניח שזרימת נהר הטאגוס תספיק לאספקת האזורים החדשים שהושקו", הצהיר זירו כי המחקר "מתעלם מהעלויות הסביבתיות והחברתיות של הפרויקט, כגון אובדן המגוון הביולוגי, הידרדרות איכות המים וההשפעות על התיירות המקומית".

"ניתוח עלות-תועלת מקיף יותר עשוי לחשוף כי הפרויקט אינו בר קיימא מבחינה כלכלית בטווח הארוך", הדגיש וציין כי הוא "מקדם מודל חקלאי לא בר-קיימא וטורף".

עבור Zero, פרויקט זה "עוקב אחר ההיגיון של המודל שאומץ באלקווה, המבוסס על מונו-תרבות אינטנסיבית, מבלי לענות על הצרכים הלאומיים לאספקה עצמית ולקדם ניצול יתר של משאבי מים, עם השלכות סביבתיות וחברתיות חמורות מאוד, ("|) החמרת הסיכונים למחסור במים באזורים המכוסים ופגיעה באיכות משאבי המים, הקרקעות והמגוון הביולוגי".

באומרו כי הפרויקט "יכול להדגיש את ריכוז הבעלות והניצול של אדמה ומים, תוך המשך תנאי עבודה רעועים במגזר החקלאי, תוך הדגשת אי השוויון החברתי", טען זירו כי "התמריץ למודל חקלאי זה מתעלם מהצורך להתאים את החקלאות למציאות האקלימית ולאתגרים הסביבתיים של העתיד".

"המחקר לא מצליח לשקול חלופות קיימא וקיימא יותר, כגון מערכות חקלאיות מתחדשות ומערכות השקיה יעילות ומתאימות יותר", הדגישו.

באותה הערה הצהירה עמותת אפס כי הפרויקט עלול להוביל לעמידה בהתחייבויות סביבתיות, לאחר שהדגיש כי "בניית הסכר תפגע בקישוריות הנהר, ותסכן מיני דגים נודדים כמו נמר ים ושד, בנוסף להעדפת התפשטות מינים פולשים".

במובן זה, ו"בהתחשב בסיכונים וההשפעות שזוהו", זירו חשב כי פרויקט זה "מהווה נסיגה רצינית בניהול בר-קיימא של משאבי מים" וקרא לרשויות המוסמכות "לחשוב מחדש על אסטרטגיית הפיתוח החקלאי של עמק טאגוס ומערב, תוך בחירה בפתרונות המתאימים לשימור הסביבה וחוסן האקלים".