חוסר שביעות רצון מהתנאים הנוכחיים שלהם, במיוחד משכורת, והחיפוש אחר איזון עבודה וחיים טוב יותר, עוזרים להסביר מצב זה על פי אינס אלמיידה, מ- AON, בדו"ח של ECO.

"האחוז הגבוה של העובדים בפורטוגל השוקלים להחליף מקום עבודה (46%) משקף שילוב של מספר גורמים. 52% מהעובדים מתארים את מצבם הכלכלי כ'יש לי מספיק כדי לשרוד', שהוא גבוה משמעותית מהממוצע העולמי (34%), מה שמעיד על לחץ כלכלי שיכול להניע את החיפוש אחר הזדמנויות טובות יותר", מדגיש המנהל.

יתר על כן, פחות ממחצית העובדים שרואיינו בפורטוגל מרוצים מההטבות שמספק המעסיק שלהם, בעוד 33% אף אומרים שהם מרגישים שהם לא מוערכים.

"תחושת הפיחות הזו גורמת לעובדים רבים לחפש הזדמנויות חדשות בהן הם מרגישים מוכרים ומוערכים יותר", מזהירה אינס אלמיידה, המציינת כי באופן גלובלי אחוז העובדים עם תפיסה זו הוא 13%. במילים אחרות, בפורטוגל תחושת הפיחות היא יותר אקספרסיבית

.

לדעתו של המומחה, נתונים אלה מראים כי חברות לאומיות צריכות להשקיע יותר באסטרטגיות הערכת עובדים, "במיוחד בכל הנוגע לפיתוח מיומנויות שכן רק 35% מהעובדים סומכים על כך שמעסיקם משקיע בהכשרתם ובהכנותם לעתיד העבודה, שהוא תחום קריטי שיש לשפר".

אינס אלמיידה היא יועצת אזורית ב- AON פורטוגל. לגורמים אלה נוסף: עדיפות לאיזון בין החיים האישיים והמקצועיים. "רווחה, איזון בין עבודה לחיים וביטחון פיננסי הם היבטים מרכזיים יותר ויותר בהחלטה להישאר או לעזוב חברה וכתוצאה מכך בחיפוש אחר חברות המציעות יותר מסתם משכורת", מעיר יועץ הייעוץ האזורי ב- AON פור

טוגל.

למרות האתגרים, שוק העבודה הפורטוגלי הראה שוב ושוב את חוסנותו ויציבותו, כאשר רמות האבטלה נותרו קרובות לשפל היסטורי וקשיי גיוס נמשכים בקרב המעסיקים.

בהתחשב בתרחיש זה, העובדים הבינו שהם "במצב יתרון, מסוגלים לנהל משא ומתן על משכורות טובות יותר והטבות נוספות כאשר בוחנים הזדמנויות חדשות", מציין אינס אלמיידה, בהתאם למה שכמה כלכלנים כבר ציינו ל- ECO.