בהצהרה, המוסד להשכלה גבוהה אמר כי העבודה כללה שיתוף פעולה של מדענים מאוניברסיטת נציונל דה חינוך דיסטנסיה (UNED) בספרד, וכי "התגלית המדהימה מייצגת התקדמות משמעותית בידע על מגוון בעלי החיים הדינוזאורים הקיימים בחלק האחרון של היורה".

"זו הייתה הפתעה", הודה פיליפו מריה רוטטורי, מ- GEOBIOTEC (GeoBioSciences, GeoTechnologies and Geoengineering), מרכז מחקר בנובה FCT והמחבר הראשי של המחקר.

"האמנו כי המגוון של קבוצת הדינוזאורים הזו כבר תועד היטב ביורה העליונה של פורטוגל ותגלית זו מראה כי עדיין יש הרבה מה ללמוד וכי תגליות מרגשות עדיין עשויות להופיע בעתיד הקרוב. לרוע המזל, בשל החומר המוגבל שנמצא, איננו יכולים עדיין להקצות שם מדעי רשמי למין זה", אמר, שצוטט בהצהרה.

המחקר איפשר זיהוי של דגימה, SHN.JJS.015, שהופקדה באגודה להיסט וריה של הטבע של טורס ודרס, כדינוזאור עשב מקבוצת האיגואנודונטית, הבולטת גם בגודלה, עם בדיקה מפורטת המאשרת כי הוא "אינו תואם לשום מין שזוהה בעבר".

"זה היה משקל כבד", הדגיש פרננדו אסקסו, מחבר מוביל נוסף ופרופסור ב- UNED.

"כאשר הערכנו את גודלו ומסת גופו, גילינו שהדינוזאור החדש הזה בנוי בצורה משמעותית יותר מאשר מינים איגואנודונטיים אחרים, כמו דרקוניקס או אאוסדרוזאורוס, איתם הוא ככל הנראה שיתף את המערכת האקולוגית."

ברונו קמילו, דוקטורנט במכון סופריור טכניקו מאוניברסיטת ליסבון ומנהל Ci2Paleo של האגודה להיסטוריה של הטבע של טורס ודרס, ציין כי זו הפעם הראשונה ש"קבוצות גיל שונות מסוג זה של דינוזאור נמצאו בפורטוגל, מה שפותח אפשרויות חדשות למחקר".

"נפוץ יחסית"

בנוסף לדגימה הנ"ל, התגלו שרידי מאובנים אחרים, כולל ירך מבודדות בגודל קטן יותר, "מה שמרמז כי דינוזאורים אלה היו נפוצים יחסית בפורטוגל בתקופת היורה העליונה", הסביר

.

התגלית גם מחזקת את חשיבותה של אירופה בהיסטוריה האבולוציונית והנודדת של הדינוזאורים, כאשר החוקר פיליפו ברטוזו מהמכון המלכותי הבלגי למדעי הטבע מציין כי החיה הידועה כיום "מראה קווי דמיון רבים עם מינים אחרים של איגואנודונטים שנמצאים בצפון אמריקה ובחלקים אחרים של אירופה".

"במהלך היורה, חצי האי האיברי כנראה מילא תפקיד מכריע בחילופי בעלי חיים בין יבשות. אנחנו עדיין עובדים כדי להבין איך התהליכים האלה התפתחו".

"מחקר זה התאפשר הודות לשיתוף פעולה של כמה מוסדות אירופיים וארגונים מקומיים המוקדשים לשימור המורשת הגיאולוגית והפליאונטולוגית של פורטוגל", אמר מיגל מורנו-אזנזה, מאוניברסיטת סרגוסה בספרד.

בנוסף ל- Nova FCT ו- UNED, מוסדות מחקר פורטוגזים כמו האגודה להיסטוריה של הטבע של טורס ודרס ומו זיאון לורינ הה, המאכלסים את החומר שנחקר, ואוניברסיטת ליסבון השתתפו במחקר, שפורסם בכתב העת המדעי כתב העת של פליאונטולוגיה שיטתית.