החלק השני (כרבע מהשכר המשולם על ידי המעסיק) נשמר במיסים ובדמי ביטוח לאומי.

במהדורה השנה של דו"ח "מיסוי שכר" מדגיש ה- OECD כי ההשפעה של מסים ותרומות חברתיות על ההכנסה שהעובדים למעשה לוקחים הביתה משתנה במידה ניכרת בין מדינות שונות.

לדוגמה, בבלגיה פחות מ -61% מהשכר הגולמי מגיע לארנקי העובדים, ואילו בקולומביה 100% מהשכר הגולמי מועבר לעובדים.

בפורטוגל עובדים לוקחים הביתה, בממוצע, 75% משכורתם ברוטו בסוף החודש. החלק השני עובר לקופת המדינה: 14% באמצעות מס הכנסה ו -11% באמצעות תרומות ששילם העובד עצמו

.

פורטוגל היא אפוא בין שבע מדינות ה- OECD בהן החלק שמס הכנסה לוקח מההכנסה הגולמית והחלקו המגיע לביטוח לאומי דומה (יש הבדל של פחות משלוש נקודות אחוז), יחד עם צ'כיה, יוון, דרום קוריאה, ליטא, סלובקיה וטורקיה.

מעל הממוצע בפור

טוגל נטל זה כבד אף יותר מהממוצע ב- OECD (34.9%). אף על פי כן, הם היו קלים יותר בשנת 2024 מאשר בשנה הקודמת (הפחתה של 1.75 נקודות אחוז כתוצאה מהפחתת מס הכנסה). יתר על כן, בין המדינות השונות ישנם מצבים בהם הנחות סופגות אפילו יותר מעלויות העבודה מאשר בפורטוגל, כלומר בבלגיה (52.6%) ובגרמניה (47.9%

).

כל הנתונים שהוזכרו מתייחסים לעובד הממוצע, שאינו דואג לתלויים. עמותות עסקיות הזהירו מפני משקל המסים והתרומות החברתיות בעלויותיהם. הממשלה הנוכחית הודיעה על מחקר "שמטרתו לבחון" את שיעור ההיוון לביטוח לאומי, אך עם סיום המוקדם של המחוקק, זה הועמד בהמתנה. פורטוגל, לעומת זאת, עולה בקנה אחד עם ה- OECD. ההשפעה הממוצעת של מיסים ותרומות חברתיות על ההכנסה הגולמית היא גם 25% ברחבי הארגון בכללותו, כמו בפורטוגל. עם זאת, ב- OECD בכללותו, לביטוח לאומי יש נתח קטן יותר (9.6% לעומת 11% בפורטוגל) בתיק

.