השיבה תתרכז ביחידה הלאומית לזרים ולגבולות העתידית (UNEF), של ה- PSP, שאמורה "להבטיח את תפקוד המערכת במשטר זמינות קבוע", על פי מסמך העבודה שתמך בהצעות שהציגה הממשלה היום למועצה הלאומית להגירה ומקלט (CNMA).

יוזמת החקיקה לאחדות זו הובסה בפרלמנט בספטמבר, עם הימנעות IL והצבעות נגד מדינות אופוזיציה אחרות.

"הצעה זו נדחתה על ידי קולות המפלגה הסוציאליסטית וצ'גה, שאיחדו כוחות כדי לחסום את פעולת הממשלה בשינוי חשוב זה במדיניות ההגירה במדינה", נכתב בהצעת ההנהלה. כדי להבטיח שיתוף פעולה עם מדינות מוצא, מתוכנן לחתום על "הסכמים דו-צדדיים" ו"להרחיב את הגדרת ארץ השיבה - לאפשר חזרה למדינה שלישית איתה קיים הסכם" מסוג זה, תוך "כבוד לזכויות היסוד של האנשים המעורבים, למעט קטינים ללא ליווי ומשפחות עם קטינים". הממשלה הקודמת סגרה את שירות הזרים והגבולות (SEF) והקמה את הסוכנות לשילוב, הגירה ומקלט (AIMA), כאשר האחרונה אחראית על "הדרכה והחלטה על תהליכים להחזרת אזרחים במצב לא חוקי, משימה מבצעית ומשטרתית בבירור", נכתב בהצעת הממשלה שהוצגה היום ל- CNMA, המציעה "מערכת מהירה, יעילה ומאוזנת להחזרת מהגרים בלתי חו

קיים".

במסמך נכתב כי כאשר ממשלה זו נכנסה לתפקידה, "סילוק אזרחים זרים במצב לא סדיר היה השיעורים הנמוכים ביותר מבין המדינות החברות" ו"פורטוגל ביצעה רק כ -5% מהחלטות השיבה", שהיו גם הם מספר קטן.

יתר על כן, האפוטרופסות נזכרת כי החוק הפורטוגלי קובע "אפשרויות לעיכוב ושיבוש האפקטיביות של החלטות השיבה, בתחום המינהלי והשיפוטי, המשמשות בשפע לניצול זכויות ברור".

"מול המצב התורשתי הזה, הממשלה הבינה כי יש צורך לחזק את הרגולציה של ההגירה, לשלוט בכניסה בגבולות בצורה קפדנית יותר ולבצע את הסרתם של מי שאין להם זכות להישאר במדינה."

בחודש מרץ הקימה הנציבות האירופית "מערכת משותפת להחזרת אזרחי מדינות שלישי" וממשלת פורטוגל סבורה כי "חיוני גם לחדש את הדיון הלאומי בנושא".

"מבלי לפגוע בערבות הכבוד לזכויות היסוד של האזרחים המדוברים, המטרה היא לקדם צמצום הביורוקרטיה בתהליך ולחזק את האמצעים המשפטיים ליישום אפקטיבי של החזרת מי שאין להם זכות להישאר בפורטוגל", מסביר ההנהלה.

עדיפות

העדיפות תהיה חזרה מרצון, שתהיה בה תמריצים כספיים ו"נקודת מבט של השתלבות מחדש ביעד או הכשרה מקצועית ", בנוסף ל"מערכת לבקרת יציאות מרצון", עם תקופה אינדיקטיבית של 30 יום ליציאה לאחר "אימות אי סדירות המצב

".

השיבה הכפויה תחול כאשר קיים חוסר שיתוף פעולה, אלה שנפגעו ברחו למדינה חברה אחרת או שהם סיכונים ביטחוניים, נכתב במסמך.

לטענת הממשלה, "השיבה הכפייתית חייבת לכבד זכויות יסוד", עם "אמצעי הגנה פרוצדורליים", הגנה על ילדים, איסור גירוש קולקטיבי, סיוע משפטי וזכות לדיון מוקדם.

במידת הצורך ניתן יהיה לעצור כל מי שנמצא במצב לא סדיר, אם יתברר כי אין לו "מקום מגורים, מקום מגורים קבוע או כתובת אמינה", חוסר שיתוף פעולה מפורש או סכנת בריחה, בין היתר.

חלופות

המסמך קובע "אמצעים חלופיים למעצר", הכוללים, בין היתר, מצגות תקופתיות, ערבות, שהייה חובה באזור גיאוגרפי מוגדר או משטר פתוח במרכז ההתקנה הזמנית (CIT), עם אפשרות לבלות חלק מהזמן

בחופש.

תקופות המעצר המקסימליות יורחבו גם ל"נהלים מלאים ולאפשרות שלמרות כל המאמצים הסבירים, החזרת אזרחי שלישי נמשכת זמן רב יותר עקב עיכובים בקבלת התיעוד הדרוש או חוסר שיתוף פעולה מצד אזרח השלישי הנוגע בדבר" וכדי לצמצם את הזמן, ההודעה הראשונית על נטישה מרצון תבוטל.

ההצעה קובעת גם כי החלטת ההחזרה תינתן במקביל לדחיית בקשת המקלט והממשלה מתחייבת לעמוד במועדי הערעור.